על העוצמה שבארעיות / יצירתו של תמיר שפר בפרשת במדבר
- Efrat Goren
- 30 במאי 2019
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 2 באפר׳
פסל גבוה ורחב מימדים מאיים למלא את חלל החדר הקטן בבניין ההיסטורי של מוזיאון ראשון לציון. הצבעוניות המרהיבה שלו שובה מיד את העין ומורכבת משטחי צבע בוהקים ודוגמאות חזרתיות של מאות פרצופים קטנים שבוצעו בטכניקה ידנית. קשה בחלל צר שכזה לקחת כמה צעדים אחורה ולראות את צורתו הכוללת, אבל אחרי שמזהים בו עין אחת ועוד אחת, פה ולשון, מרכיבים יחד דמות אניגמטית גדולה ומגושמת, שמפתיע לגלות שהיא עשויה כולה קרטון.

ארגזי הקרטון וציור הגלגלים הגדולים בבסיס הפסל קושרים את יצירתו של שפר לנושא התערוכה, 'תקוה'. הם מעלים אסוציאציה לארעיות ולמעברים שהיו נחלתו של היהודי הנודד, שעבר ממקום למקום עד שהגיע בלב מלא תקוה לארץ ישראל. גם בני ישראל חיים מאז יציאתם ממצרים על ארגזים. הם עומדים בפני מסע ארוך במדבר שהיעד שלו הוא ארץ ישראל, ועד שיגיעו ליעדם הם ינועו ממקום למקום כשכל החפצים שלהם על גבם. כדי לנוע יחד, למעלה מ-600 אלף איש, הם יצטרכו לשמור על המבנה המדויק המשורטט בפרשה, כל שבט והמיקום המיוחד לו, סביב המרכז בו נמצא שבט לוי ובליבו המשכן. הם ינועו לפי הסדר הזה ויחנו לפיו ויקחו עימם את מבנה המשכן המפורק על כל כליו מתחנה לתחנה.
הפסל שיצר שפר ומסעם של בני ישראל במדבר מכילים שניהם את הדיסוננס של עוצמה מצד אחד וארעיות מצד שני. שניהם נראים כמו גוף גדול ומסיבי שנמצא בתנועה. תנועה שאמנם מעידה על משהו חסר, אך גם מלאה בתקווה גדולה וברצון להתמלא.

Comments