בדים בתנועה / יצירתו של דאג אייטקין בפרשת וילך

תקופת הקורונה והבידוד החברתי היוותה עבור אמנים רבים חומר ליצירה. גם דאג אייטקין, אמן אמריקאי בין תחומי, השתמש בבדים שהיו לו בבית, בניתוק ובאי הודאות, ויצר עבודות המזכירות מצד אחד דגלים וכרזות ומצד שני שמיכות טלאים. הוא מחבר בין שתי תנועות הפוכות - הרצון להפגין ולהכריז משהו החוצה והרצון להתכרבל ולהתנחם בבית - וכותב על העבודות טקסטים מתפוררים כמו 'שום מקום-מקום שהוא', 'איבדתי תחושה' ו'גמילה דיגיטלית'.

פרט מתוך 'גמילה דיגיטלית' 2020, דאג אייטקין, מוצג כעת בתערוכה 'דגלים ושרידים, מחול בעיר המסוגרת', מוזיאון ישראל, אוצרת: אורלי רבי, נעילה: 31.12.22, צילום: אפרת גורן

אם בחלל המרכזי תלויות העבודות שקטות וממושמעות, בחלל הפנימי הן נופלות מגשרים, מושלכות לארץ ומתגוללות ברחוב בעבודת וידאו תלת ערוצית מרתקת. בשיתוף פעולה עם קבוצת המחול 'La Dance Project' הוא מייצר סדרת מופעים באיזורי תעשיה נטושים בלוס אנג'לס ומשלב בהם את הבדים שהופכים כמעט אנושיים. אייטקין מאפשר לעבודות לחיות ולצעוק ברחובות השוממים ומנכיח את המתח ואי הוודאות בתקופות הסגרים והבידוד החברתי.

גמילה דיגיטלית, 2020, דאג אייטקין, מוצג כעת בתערוכה 'דגלים ושרידים, מחול בעיר המסוגרת', מוזיאון ישראל, אוצרת: אורלי רבי, נעילה: 31.12.22, צילום: אפרת גורן

בפרשת וילך מקהיל משה את בני ישראל ומסכם בפניהם את הברית שכרתו עם האלוקים בפרשות הקודמות. הוא מצווה אותם לקיים טקס דומה פעם בשבע שנים בהשתתפות כל העם כסוג של הכרזה מחודשת והצהרת כוונות ליחסם עם אלוקים, ומעביר את מקל ההנהגה ליהושע. קשה שלא לשמוע בין הטקסיות וההתקהלות את צעקתו האילמת של משה שהוביל את העם עשרות שנים וכעת יורד מהבמה. אפשר לדמיין אותו עטוף בבד של אייטקין מתרומם ומתכרבל, בתנועה ובדממה, ברגעים אחרונים של תפקיד ציבורי רב משתתפים, רגע לפני שהוא נוטש את מפעל חייו והולך לעולמו.

דאג אייטקין, מוצג כעת בתערוכה 'דגלים ושרידים, מחול בעיר המסוגרת', מוזיאון ישראל, אוצרת: אורלי רבי, נעילה: 31.12.22, צילום: אפרת גורן