השמלה שלא בלתה / היצירה 'תלבושת לא אחידה' בפרשת כי תבוא
- Efrat Goren
- 15 בספט׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 7 באפר׳
מאיה ארזי יוצרת מחולצות תלבושת אחידה של בית ספר חולצות חדשות. היא מצרפת כמה מהן בגוונים קרובים ובכמה גדלים לחולצת אוברסייז אחת שסמלי בתי הספר מבצבצים מתוכה ובמרכזה צורת לב.
תלבושת אחידה מעוררת מגוון של תחושות. מצד אחד פשטות, צניעות והזדהות עם המוסד, ומצד שני תחושה של חוסר ייחודיות והפיכה לפס ייצור חסר זהות. העיצוב המחוכם של ארזי מצליח לייצר זהות אישית בתוך חוסר הזהות הזו. הוא לא נכנע לבלייה הטבעית של החולצות ומעניק להן בדרך נס זמן חיים נוסף.
רעיונות דומים אפשר למצוא בפרשה: במסע ארוך השנים במדבר אותו מעבירים ישראל כשלגופם שמלה אחת שבדרך בנס לא מתבלה. בשנות העבדות במצרים המוזכרות שוב ומזכירות תקופה חסרת זהות כחלק מפס ייצור אכזרי.
עיקר הפרשה מוקדש לפירוט הברכה והקללה שתבוא על ישראל אם יבחרו לא לשמוע בקול השם. לצד הברכות הפשוטות והתמציתיות הקללות מפורטות וקשות, בין 'לא תאמין בחייך' ובין 'והיית משוגע ממראה עיניך' מובא הביטוי: 'והיו חייך תלואים לך מנגד'. הקללות הפושות בגוף, במשפחה, בבית ובטבע עלולות להפוך את החיים תלויים וחסרי חיבור, ובשינוי אות לטלאים טלאים, שיהיה בלתי אפשרי לחבר אותם יחד. וכל זאת אם לא עובדים את השם בשמחה ובטוב לבב מרוב שפע.
דוקא היצירה של ארזי העשויה גם היא טלאים טלאים מעוררת, בעיני, אופטימיות. היא מזכירה לנו את השפע הקיים, את האפשרות לא לקחת אותו כמובן מאליו ולהשתמש בו. ואולי היא גם מהווה תזכורת ליחיד כיצד ניתן לעבוד את השם בשמחה, למצוא ייחודיות וביטוי אישי גם בתוך האחידות.
Comments