הולכים אל הלא נודע / התערוכה 'תמ"א' בפרשת לך לך
- Efrat Goren
- 7 בנוב׳ 2019
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 7 באפר׳
תכנית המתאר הארצית, תמ"א 38, חידשה את פניהם של מבנים רבים. לאורך שנות קיומה לוותה בחילוקי דעות עד כמה היא מיטיבה עם העיר ועד כמה מזיקה לה. האם היא תורמת לחיזוק העורף בפני רעידות אדמה? או האם היא מתנת חינם לדיירים וליזמים? 'ערפל' כבד מלווה אותה מאז היווסדה ומעמיד אותה, שוב ושוב, בסימן שאלה.
התערוכה שמציגה כעת נועה ארבל בבית האמנים בתל אביב החלה עם עלייתה לאחד הבניינים שהיה בתהליך של 'תמ"א'. היא השקיפה אל הבתים ואל המתחמים המצפים להתחדשות מנקודת מבט חדשה, לוטה בערפל, והחלה להעביר את התחושה הזו, של חוסר ודאות, אל הבדים. ארבל מדגישה בציוריה את מה שנמצא בין הבניינים, המבנים אצלה כמעט נטולי צבע. העצים, השמיים והאוויר, המתקיימים בין החזיתות, כמו מחכים לראות לאן ההתרחשות הזו תלך. הם מספרים את הסיפור של ה'לא נודע', של המקום העתידי אליו ההתחדשות העירונית הולכת.
זוהי גם הכותרת של המסע של אברם שנפתח במילים "לך לך". אלוקים מצווה אותו ללכת מהארץ שלו, מהמולדת שלו ומבית אביו אל ארץ חדשה ולא נודעת שאלוקים בעצמו יראה לו. פסוק לאחר מכן אנו כבר מבינים שזוהי ארץ כנען, אך אברהם צועד אליה בחוסר ודאות. אחרי כל הקשיים שהוא חווה בה ולידת בנו הראשון לא מאשתו העקרה, שרה, אלא מהשפחה שלה, כורת איתו אלוקים ברית. ברית שתבטיח לו גם התחדשות אנושית בזרעו וגם התחדשות עירונית בארץ כנען. באותו המעמד מוסיף אלוקים לשמו את האות 'ה' וכורת איתו ברית גם בגופו.
תמ"א 38 הביאה עימה התחדשות. בניינים משתנים, מתחמים נהרסים ונבנים מחדש, שינויים המשפיעים גם על הרקמה האנושית. ציוריה המעורפלים של נועה ארבל, בדומה למקום אליו הולך אברהם, כמו קוראים את הקריאה הקדומה: 'לך לך'.
תגובות