על בגד ויחודיות / היצירה 'הארכיון הצבעוני' בפרשת וישב
- Efrat Goren
- 19 בדצמ׳ 2019
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 7 באפר׳
גלריה פריסקופ מארחת בשבועות האחרונים את ארון הבגדים הפרטי של האמנית עירית יציב. החולצות, השמלות, הגרביים והצעיפים מונחים כולם בארון הפתוח, מי מקופל ומי תלוי, וממתינים לעיני הצופים שיבחנו אותם. בכל בוקר מימי התערוכה מתייצבת יציב בגלריה, בוחרת את מערכת הלבוש היומית שלה, מצטלמת ויוצאת לדרכה. והתצלומים שלה בלבוש היומי נתלים על חלון הגלריה.

מה שמייחד את הארון של יציב מכל ארון אחר הוא העובדה שלא תמצאו בו פריט בצבע אחד. יציב מקפידה ללבוש בכל יום תלבושת ססגונית המורכבת מפריטי לבוש בצבעוניות שונה ובבדים מיוחדים והעיקר - עשירים בדוגמאות. הארון שלה מתפקד כמו פלטה צבעונית, בעזרתה היא 'מציירת' בכל יום 'ציור' חדש.
גם יוסף זוכה בפרשה לבגד יחודי. כתונת הפסים, בין אם היתה צבעונית כמו בגדיה של יציב ובין אם לא, היתה בגד מיוחד ומושך. היא ניתנת לו מאביו כאות לאהבתו המיוחדת, נקרעת מגופו בידי אחיו שמקנאים בו ומשליכים אותו לבור וחוזרת לאביו מגועלת בדם. הבגד ממשיך ומתווה את דרכו של יוסף גם במצרים כשהוא נותר בידיה של אשת פוטיפר שמנסה לפתות אותו. העדות המרשיעה מביאה אותו לבור נוסף, הפעם לבית הסוהר, ועד שיעלה משם וילבש בגדי מלכות הדרך עוד ארוכה.

עירית יציב התחנכה בחינוך הקיבוצי על ברכי האתוס הציוני שעודד קוד לבוש פונקציונלי וצנוע. 'הארכיון הצבעוני' שלה מעמיד בסימן שאלה את 'הארכיון הציוני' ושואל עד כמה אדם צריך להתבלט בבגדיו ועד כמה להצטנע. כתונת הפסים של יוסף עושה בפרשה את אותה פעולה. היא גם מושכת את העין וקורעת את המשפחה, אך גם מדגישה את ייחודיותו של יוסף ורומזת על בגדי המלכות העתידיים שעוד ילבש.
Comments