על חומר ורוח גדולה / התערוכה 'ירוק-ורוד' בפרשת תרומה

האמנית איריס סינטרה מציירת מתוך התבוננות בטבע. כל מבט שלה עובר תהליך של ציור מקדים בסטודיו, מתרחק אט אט מהדימוי המקורי, ולבסוף מגיע אל הבד בצורה מופשטת ומינימליסטית הכוללת מעט כתמים ומעט גוונים. סינטרה מעבירה את הדימויים שהיא בוחרת דרך פילטר מיוחד שממעט את הצבע הירוק - צבע שכיח בנופי הטבע - וחושף את הצבע הורוד - צבע נדיר בטבע ובפלטת הצבעים. הורוד עולה ומבצבץ כמעט בכל תמונה, בין הכתמים האחרים, והופך את המבט הטבעי למבט מיוחד, נשגב וגבוה יותר, שלא קיים בפשטות בטבע.

רוח כתומה, איריס סינטרה, מוצג כעת בתערוכה 'ירוק-ורוד', גלריה B.Y5, נעילה: 7.3.20, אוצר: רון ברטוש, צילום: אפרת גורן

פרשת השבוע היא פרשה ייחודית בכך שכולה הנחיות הקשורות בעיצוב. היא מפרטת את הצורות, המידות והחומרים לבניית המשכן וכליו, שעתידים להגשים בחומר רעיון רוחני. העץ והזהב מתפקדים במשכן בדומה לירוק ולורוד בציוריה של סינטרה. העץ הוא חומר טבעי ושכיח ממנו עשויים קירות המשכן וחלק מכליו, לעומתו הזהב - שאמנם מצוי בטבע אך לא נתפש כחומר טבעי - עולה ומבצבץ בין כלי המשכן עד שמופיע במלוא הדרו במנורה העשויה כולה מקשה אחת זהב. הזהב מכניס אל המשכן מבט נשגב ואידיאלי המעורר את האדם לשאת עיניו מעלה, ומאפשר לו לחבר בין מצוות התורה המעשיות ובין הרוח הגדולה שסובבת אותן.

בציוריה של איריס סינטרה אפשר לזהות את תשוקתה לציור, את הנתיב האישי שהיא מוצאת בטבע, את הפרשנות האישית שהיא מעניקה לנופים על הבד ואת הכמיהה שלה למשהו שמעבר לנראה. גם המשכן וכליו מאפשרים למאמין חווייה אסתטית - רוחנית שעשויה לאפשר לו למצוא את הנתיב האישי שלו, את התשוקה למשהו שמעבר לנראה.