צרור של אהבה / בין ספר בראשית לספר שמות בתערוכה 'זמנים שנשארו'

פסליו של צ'אן קואן יאנג נראים כמו יצורים מכוכב אחר. כמו קריסטלים עדינים או כמו יהלומים זוהרים שהדופק מפעם בם. וכשהם משטתחים על הקירות בפורמט מרובע הם הופכים לאדמת טרשים לא זרועה, דרך לא נודעת, או נוף מכוכב אחר.

פרט מתוך יצירתו של צ'אן קואן יאנג, פאלאצו קונטריני, ונציה, התערוכה ננעלה ב24.11.22, צילום: אפרת גורן

קשה להבחין מה מרכיב את העבודות של צ'אן ומרתק לגלות שהן עשויות מ'פירמידות' נייר בגדלים שונים המשמשות אותו, כמו לבנים, ליצור בכל פעם יצירה חדשה. צ'אן משתמש בנייר ה'האנג'י' - הנעשה בעבודת יד מעץ התות וממנו יצרו בעבר ספרים - ומקפל אותו לצורת מנסרה משולשת כרוכה בחוט - צורה שמזכירה לו את צרור התרופות שקיבל כשהיה חולה בילדותו. כל צרור ביצירה נושא בחובו תרכיז של טבע ונוף, הסטוריה ותרבות, מעצי התות ועד דפי הספרים, תמצית די.אן.איי ייחודי שנעשתה בעבודת יד.

השבת נתחיל לקרוא בספר שמות. רגע לפני שנקרא על בני ישראל עומסים על גבם משא של עבדות, ניזכר בצידה המשמעותית שצייד אותם יעקב בסיום ספר בראשית. כל בן קיבל מאביו ברכה עם תמצית כישוריו, מטען גנטי ורוחני שילווה אותו לאורך שנים ויסייע לו גם כשיגדל ויתרבה בשנות הקושי והעבדות. כמו הצרור של צ'אן קואן יאנג, מחזיק הצרור שמעניק יעקב לכל בן די.אן.איי יחודי של ריפוי ונחמה.

מראה הצבה בתערוכה של צ'אן קואן יאנג בפאלאצו קונטריני, ונציה, התערוכה ננעלה ב24.11.22, צילום: אפרת גורן