אור מן המזרח / המיצב 'למרגלות ברוש בכות' בפרשת מטות
- Efrat Goren
- 25 ביולי 2019
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 7 באפר׳
ברוש בכות עומד במרכז המיצב של עירית תמרי. היא מפסלת את ענפיו מתצלומים שלו ותולה אותם מתקרת החממה שיצרה בחלל מוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע. תמרי משלבת ביצירתה דימויים מאוסף המוזיאון שהובאו מארצות המזרח ומארכיון הקיבוץ שהוקם כעשור לפני הקמת המדינה. היא מייצרת חממה מרחפת, בגווני סגול-ירוק-מוזהב, חצי שקופה ומוארת, מתשלילי צילומים של מגילה סינית עתיקה שמצאה באוסף המוזיאון. הצופה שנכנס אל החלל מובל בנתיב צר מסביב לחממה ונכנס אליה מאחור, שם נגלה לעיניו עולם קסום המשלב צילומים מנוף המדשאה ומעץ הברוש המיוחד שמחוץ למוזיאון.
מקורו של ברוש הבכות, כמו אוספי מוזיאון וילפריד, במזרח הרחוק. החיבור שלו אל הנוף הקיבוצי הישראלי משמש עדות לקשר המיוחד שהיה ליהודי הגרמני, ישראל וילפריד, על שמו נקרא המוזיאון, לארצות המזרח ולארץ ישראל. וילפריד הציל אלפי יהודים בתקופת השלטון הנאצי ונהרג כשהופל מטוסו בידי הצבא הגרמני באחת ממשימותיו. הוא הוריש את חפצי האמנות שאסף לחבריו בקיבוץ הזורע ומאז משלב המוזיאון, ברוחו של וילפריד, בין אמנות המזרח ואמנות ישראלית.
סוגיית השילוב בין המזרח וארץ ישראל עומדת גם לפתחו של משה בפרשת השבוע. עם ישראל נמצא מרחק כמה חודשים מהכניסה לארץ. שבטים ראובן וגד, שמעריכים את הפוטנציאל הגלום בהתיישבות בצד המזרחי של הירדן בו הם חונים כעת, מבקשים להשאר לגור שם בסוג של חממה. משה רואה בבקשתם התחמקות מהמשימה של כיבוש הארץ והתנתקות מהעם כולו לצרכים אגואיסטים של עושר ורווחה. רק לאחר שישתכנע שלא זו מטרתם, יאפשר להם להשאיר את משפחותיהם ורכושם במזרח ולשוב אליהם כמה שנים אחר כך, לאחר שיתנו כתף לאחיהם בכיבוש הארץ.
האמנית עירית תמרי עוסקת ביצירתה בשאלות של זרות ומקומיות. נראה שגם השבטים שיתנחלו בצד המזרחי של הירדן יעסקו בשאלות אלו ויצטרכו להוכיח שוב ושוב כי למרות מגוריהם במזרח, הם חלק בלתי נפרד מעם ישראל.
Comentarios