בלעה אותם האדמה / יצירתה של אסאלה חסן שמן בפרשת קורח

היוצרת אסאלה חסן שמן מציגה זווית ראייה ייחודית מבטן האדמה. היא מציירת את נקודת מבטו הבלתי אפשרית של המת המשיב את מבטו אל האנשים החיים והם כמעט נופלים פנימה אליו, אל תוך האדמה.

קורח, דתן, אבירם ובני משפחותיהם לא נופלים 'כמעט' אלא לגמרי אל בטן האדמה. תוצאה קשה ודרמטית לנסיון שלהם לערער על מנהיגותו של משה ולכפור בתפקיד שנתן לו אלוקים. צורת המוות שלהם אינה טבעית, כפי שמצטיירת מציורה של חסן שמן, אלא חותכת ואינה משתמעת לשתי פנים: אדמה שפוערת את פיה תחת רגליהם של אנשים חיים, ואש מן השמיים השורפת את העדה שהתקבצה סביב קורח והקריבה אש זרה. ציר אנכי של מוות שבא מלמטה ומלמעלה ומשאיר רושם רב על פני האדמה.

אפשר לצייר בדמיוננו את הרגע הזה בו עומד משה ומכריז בקול בפני העם כי צורת המוות של קורח ועדתו היא זו שתעיד על מקור סמכותו שלו: אם ימותו מוות טבעי אין הוא שליח אלוקים ואם תפצה האדמה את פיה ותבלע אותם יהיה זה סימן כי הוא נבחר מלמעלה. והנה רגע אחד עומדים קורח, דתן ואבירם בפתחי אוהליהם וברגע שאחריו הם אינם. לא הם, לא נשותיהם, לא מרבית ילדיהם, לא רכושם.

המוות, בין אם הוא טבעי כפי שנשקף מיצירתה של חסן שמן ובין אם הוא על טבעי כפי שמתואר בפרשה, מותיר אחריו ריק. משהו ממשי נעלם מהמציאות ומותיר אחריו הרבה שאלות.

את ציורה של חסן שמן אופפת תחושה כזו של ריק כשבמרכזה נמצאים מצד אחד קרקעית האדמה ומצד שני השמיים הגבוהים, כך היא מצליחה להעביר ללא מילים תחושה של חיבור לאינסוף.

ללא כותרת, אסאלה חסן שמן, 2018, אקריליק על בד