לא מעמד ולא נעליים / התערוכה 'בנעליה' בפרשת צו

שמונה מאות נעליים זהות, קטנטנות ושחורות, מרכיבות את דיוקנה המוכר של גולדה מאיר, ראשת הממשלה הרביעית, בתערוכה 'בנעליה' במוזיאון ראשון לציון. אלה לא סתם נעליים, כי אם נעליה האיקוניות של גולדה עצמה שנכללו במדיהן של חיילות בשנות ה-60' ומאוחר יותר ננעלו גם לרגליהן של נשים באזרחות שהלכו לפי צו האופנה וצעדו בעקבותיה.

לצד נעליה המיניטוריות של גולדה, האישה שהגיעה לעמדה הנעלה ביותר בישראל, מוצגות בתערוכה עוד עשרות זוגות נעליים מעוצבות בגודל אמיתי. כל זוג מתייחס בצורה אחרת, שנונה וצבעונית, למעמד האישה ולתמורות שחלו בו במהלך השנים, מאז ניתנה לנשים, לראשונה, זכות ההצבעה במושבה ראשון לציון לפני מאה שנים.

פרט מתוך היצירה 'נעלי גולדה', דליה מטמון, מוצג כעת בתערוכה 'בנעליה', מוזיאון ראשון לציון, אוצרת: יונה שפירא' נעילה: 7.8.2019, צילום: אפרת גורן

נעליים הן סמל סטטוס ומצביעות על מעמד ולכן תמוהה העובדה מדוע דוקא הכהנים מתהלכים במשכן יחפים. משה מלביש אותם לקראת טקס חנוכת המשכן בכתונת ואבנט, מכנסיים ומגבעת ואת אהרון אחיו גם באפוד, חושן מצנפת וציץ. פריטי לבוש אלה עשירים בחומר ובצורה והושקעה בהם מחשבה רבה, אך פרט אחד נעדר מהם: הנעליים.

הכהנים נבחרים לשרת בקודש, הם משרתים גם של אלוקים וגם של העם ומסייעים לעם להתקרב אל ה'. ולמרות תפקידם החשוב והנעלה אין להם מעמד בפני עצמם, המעמד שלהם נובע ישירות מהמשכן, המקום המקודש והמכובד ביותר, דרך המגע הישיר של כפות רגליהם בקרקע.

גולדה היתה גם היא נציגה של הציבור ופעלה עבורו. כמוה נציגי הציבור, מאז ועד היום, יכולים לבחור האם לראות עצמם נבחרי ציבור או משרתי ציבור. העדר הנעליים בבגדיהם המכובדים של הכהנים מזכיר להם יום יום, שעה שעה, שעליהם להיות מחוברים ישירות לקרקע, כדי שלא ישכחו שהם אמנם נבחרו, אך עיקר תפקידם הוא לשרת.

מראה הצבה בתערוכה 'בנעליה', מוזיאון ראשון לציון, אוצרת: יונה שפירא' נעילה: 7.8.2019, צילום: אפרת גורן