מסע בתוך החומר / התערוכה 'מנהרה' בפרשת השבוע, פרשת בשלח

תערוכת היחיד של דינה שנהב כוללת אובייקט אחד: מנהרה. מנהרה חצובה בתוך גוש מלבני ארוך ובהיר הניצבת בתוך חלל מרובע ומואר במוזיאון הרצליה.

הצצה לתוכה מגלה מגוון חפצים, ביניהם: סולם ומטאטא, גרזן ומריצה, שאריות חציבה בארגז, נעליים, תפוח, משקפיים ומיטה - חפצים ששימשו את האמנית במלאכת הבנייה וגם חפצים אישיים שאיפשרו לה שהייה שם. ההתקדמות לאורך המנהרה בסיור הוירטואלי מלווה מצד אחד בתחושת רכות ואינטימיות - ואולי רצון להתבודד בה - ומצד שני בתחושת אי ודאות, פחד וחשש מהתמוטטות. לכן, מעניין לגלות שהמנהרה והחפצים שבתוכה עשויים כולם ספוג - חומר רך ומערסל וגם חומר מבודד רעשים אשר משתיק קולות מן החוץ.

מנהרה, דינה שנהב, צילום מסך מתוך המודל הוירטואלי, מוצג כעת במערך התערוכות 'החלום השלישי', מוזיאון הרצליה, אוצרת: איה לוריא

בפרשת השבוע, בני ישראל מגיעים לדרך ללא מוצא. הם ניצבים למול ים סוף כשבגבם המצרים ובטוחים שדרכם הסתיימה. להפתעתם, משה מכה על הים, אלוקים מוליך רוח קדים עזה כל הלילה ונפתח להם שביל התקדמות חדש ויבש. הם הולכים בו מופתעים מהתנהגות המים שבדרך הטבע נוזלים ומתפשטים ובדרך נס הפכו לשתי חומות ניצבות.

דרכם של בני ישראל בתוך הים נשלמת כשהם יוצאים בעברו השני, בעוד שדרכנו במנהרה של שנהב היא ללא מוצא. האמנית הותירה אותה באמצע העבודה, בתהליך, אולי כקריאה לצופים להמשיך את מלאכתה או כהזמנה אליהם לשהות בה. דימוי המנהרה שלה נקשר למצב הביטחוני כאן בארץ - למנהרות חמאס וחיזבאללה - כמו גם לביוגרפיה האישית שלה - כבת לאב שורד שואה שסלל לעצמו שביל בריחה שפרטיו אינם לגמרי ידועים לה.

בימים אלה, כשהמוזיאון סגור למבקרים, אנחנו יכולים רק לדמיין את התחושה שמלווה את הפסיעה במנהרת הספוג של שנהב, כמו גם לדמיין את התחושה שנלווית לפסיעה בשביל יבש בתוך הים, כשמים ניצבים משני צידינו.

קישור לסיור הוירטואלי במוזיאון: https://my.matterport.com/show/?m=fC8wG5UTh29

קישור לסרטון הסבר של האמנית דינה שנהב על היצירה: https://youtu.be/bYsI1N2RR9Q