עוד שכבה של סבלנות / יצירתו של האמן רן טננבאום בפרשת כי - תשא

אם תביטו מקרוב בציורים עמוסי הצבע של רן טננבאום תוכלו לחשוב, בטעות, שמדובר באוסף צבעי שמן גולמיים הממתינים למכחול שייצור מהם ציור. אך במבט מרחוק תבחינו בנופים ובגופים שהתחוללו מהצבעים האלה, כמו בקסם, ובקרני האור הבהירות אשר חדרו אל הבדים. גזעים עבותים ועתיקים עומדים במרכז יצירתו של טננבאום, וכמו במציאות גם על הבד הם משוכבים קליפה מעל קליפה. שכבה עבה של צבע מכסה בסבלנות שכבה יבשה אחרת ויחד הן יוצרות אשליה של גזע פלסטי וממשי כשברקע צבעוניות משתוללת שמזכירה לנו שזה ציור.

פרט מתוך 'tree 3', שמן על בד, רן טננבאום, מוצג כעת בתערוכה 'מוארים', גלריה רוטשילד, צילום: אפרת גורן

רק עוד שכבה כזו של סבלנות מפרידה בין בני ישראל ובין עגל הזהב. ארבעים יום חלפו מאז עלה משה אל הר סיני כדי לקבל מאלוקים הנחיות רבות ומפורטות העוסקות בהכנת המשכן, הכלים, המזבח, בגדי הכהנים, ועוד ועוד, כשבינתיים בני ישראל ממתינים למרגלות ההר רק לרגע שירד. כשכבר אוחז משה, סופסוף, בשני לוחות הברית והוא בדרך מטה אליהם, לא נותרת בהם עוד שכבה אחת של סבלנות והם מתחננים לאהרון שייצור להם אל אחר.

עגל הזהב נוצר תוך זמן קצר מאוד ומנסה להוות תחליף לאלוקים שיש להם איתו מערכת יחסים עמוקה ומרובדת. גם העצים בציוריו של טננבאום לא צמחו בן רגע ולא צוירו ביום אחד, אלא הם פרי השקעה של תקופה. שכבת הצבע העליונה רק מרמזת על שכבות רבות אשר הונחו תחתיה, וביחד הן מדגימות לנו, צבע על גבי בד, איך ביצירה, כמו בחיים, נדרשת סבלנות.

מראה הצבה בתערוכה 'מוארים', רן טננבאום, גלריה רוטשילד, צילום: אפרת גורן