עולם כמנהגו נוהג / המיצב 'סדנת יזע' בפרשת פנחס
- Efrat Goren
- 18 ביולי 2019
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 7 באפר׳
אוירה מיוחדת שורה בתערוכה 'המאמינים' המוצגת כעת במוזיאון בת ים. האוצרת, הילה כהן-שניידרמן, כמו כישפה את החלל והפכה אותו למקום שמרגישים בו רוח אחרת. בעזרת עבודות סאונד, מיצבים ויצירות דו מימדיות, נוצרת בחלל אוירה קסומה שמצליחה להנגיש באמצעים פיזיים את הרוח.
יצירתה של מאיה ארוך מורכבת מאיורים בעיפרון ומפיסול בחימר שרוף. באיור המתפשט על הרצפה נגלה עולם מדומין, חסר אוריינטציה, המכיל פתחים ויצורים, משטחים ופיתולים, ולבנה גדולה שמתחדשת. טיפות שחורות קטנות תלת מימדיות זולגות מהתקרה דרך עמודי המתכת אל האיור שעל הרצפה ונטמעות בו מצוירות בעיפרון, ועל הקיר ניצב שעון, המזכיר שבתוך כל הכאוס הזה יש סדר ומקצב שממשיכים כל הזמן להתקיים.
שריפה ומגיפה ומיתות משונות מילאו את פרשות השבוע האחרונות. החל במרגלים שדיברו רע על הארץ ומתו, קורח ועדתו שערערו על מנהיגותו של משה ונבלעו באדמה, עדת האנשים שהקריבו אש זרה ונשרפו, ראש משפחה בשבט שמעון והאישה המדיינית שלקח נהרגים בחניתו של פנחס. המוות לא פוסח לא על משה ואהרון שחטאו, ימותו, ולא יזכו להכנס לארץ ולא על עם ישראל שמתים במגיפות שונות ומשונות בגלל שהם לא מפסיקים להתלונן.
זה הזמן, אחרי כל הסערות, לשוב ולספור את בני ישראל, לשוב ולפרט את הקרבן היומי, השבועי והחודשי, לשוב ולהסביר איך מתנהלים המועדים, ראש השנה, יום כיפור ושלושת הרגלים. אחרי הכל, עולם כמנהגו נוהג, החמה בזריחתה מביאה עימה יום חדש והלבנה בהתחדשותה מביאה עימה חגים ומועדים.
גם ביצירתה של ארוך חשים במקצב הפנימי, דקה ועוד דקה מתגלמות בשעונה לנרות בוערים המונחים זה לצד זה במעגל, על אף שהשעון נטול מחוגים הוא מתקתק כל הזמן מתחת לפני השטח ומורה על זמן קדום, זמן מיתי, המהווה חלק בלתי נפרד מהקיום.
המיצב של ארוך ופרשת השבוע מזכירים לנו שאחרי הדברים שקמים ונופלים, הסערות והגלים, הארץ לעולם עומדת והשעון ממשיך לתקתק.
Comments