על פרטי הפרטים / יצירתו של הפסל שמואל פאר בפרשת משפטים
- Efrat Goren
- 31 בינו׳ 2019
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 1 באפר׳
גליל מתכת. מדרגות עץ. כיפת ברזל מחוררת. כדור. חוט ברזל ניצב. חוט ברזל מתפתל. גליל רשת. צריחי ברזל נמוכים. תיבת עץ. עמוד. הרבה סיפורים קטנים, משפטים קצרים ותמציתיים עומדים זה לצד זה בתוך צורה אחת: 'מגהץ קיטור'.
פאר מפסל בכישרון של בעל מלאכה מיומן אוסף של אמירות קצרות אשר לא יוצרות ולו משפט קוהרנטי אחד, מגוון של צורות שאין ביניהן קשר מסוים, אך שם היצירה נותן מעט מושג על הצורה והחומר: המילה 'מגהץ' מרמזת לעולם של דימויים מן הבית הפרטי על חפציו, והמילה 'קיטור' פותחת צוהר אל קו הרקיע הנשקף בכל איזור תעשייה עמוס ועירוני. שני עולמות אלה אמנם שונים במהותם אך שניהם קשורים במילה אחת: עבודה. עבודת כפיים שגרתית. האחת עדינה וייחודית למחיית המשפחה, והשנייה חזרתית וכבדה למחיית החברה.
פרשת השבוע שלנו ממוקמת עמוק בתוך הרוח הגדולה של מעמד הר סיני. אחרי שאלוקים דיבר לראשונה אל בני ישראל בפרשה הקודמת ולפני שמשה יעלה אליו בחזרה להר לארבעים יום ולילה, אלוקים מוסר למשה שטף של משפטים והנחיות. 100 משפטים ברצף, שנשמע כאילו נאמרו בדיבור אחד, הכוללים את כל החוליים האפשריים שעלולים להתרחש בחברה האנושית: ריבים, גניבות, מכות, שריפות, עינויים, קללות, שוחד ומלחמות.
אלוקים לא משלה את עצמו שהאדם יכיל את הרוח הגדולה, הוא יודע היטב שבן אנוש מגיע מהר מאוד לריב ולפשע ולכן מתווה את הקווים האדומים ונותן את ההנחיות היומיומיות והפשוטות כיצד להתנהל במציאות. בכך הוא אומר לעם: נתתי לכם רוח גדולה, אך אני נותן לכם גם כלים כיצד להכיל אותה בדרך ארץ יומיומית. פרשת המשפטים והצורות שיוצר פאר כלואים שניהם בתוך רוח גדולה.
פאר מכיר בחשיבותה של עבודת הכפיים הבונה את הפרטים ובחשיבותו של המעשה הקטן, המסוים והיומיומי. גם הוא יודע שבלעדיו שום רוח, גדולה ונשגבת ככל שתהיה, לא תחזיק.
תגובות